בשבוע שעבר צפיתי בשני סרטי תעודה מוזיקליים שמעוררים הרבה תגובות ועניין בתקופה האחרונה: "מחפשים את שוגרמן" זוכה האוסקר ו"סאונד סיטי" של דייב גרוהל האחד והיחיד.

Mad Season מוציאים מחדש את Above אחד הדברים הכי מגניבים בעיניי בכל מה שקשור לסצינת הגראנג' מסיאטל הוא החברות שהייתה בין כל החבר'ה שם. לא סתם רעות של שותפי גורל או היכרות עם קולגות, אלא חברות אמיתית שבזכותה קמו פרל ג'ם וטמפל אוף דה דוג וגם מאד סיזן. מאד סיזן קמה ב-1994 כסופר גרופ ששילבה […]

יותר מדי זמן עבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי פוסט, מה שנבע מכל מיני סיבות – מחסור בזמן, בעיות טכניות (מחשב מקרטע) ולפעמים גם חוסר חשק. מן הסתם לא הפסקתי להאזין למוזיקה או ללכת לראות הופעות, אבל פשוט לא יצא לכתוב על זה. ואולי מה שהייתי צריך זה שיספרו לי על Band of Skulls. דקה לתוך […]

אתחיל בסוף. ההופעה של האפגן וויגס אתמול (15.6) בבארבי הייתה בין ההופעות הטובות שראיתי. שלוש גיטרות חורכות, מתופף שמפציץ, רוק ניינטיז חזק וכואב, אנרגיות מטורפות וגרג דולי שולט בכול ביד רמה. דולי הוא אולי לא זמר ענק ולא גיטריסט יוצא מגדר הרגיל, אבל הוא פרפורמר עם נפש של משורר. או אולי משורר עם נפש של […]

בשעה שאני כותב את השורות האלה קאט פאוור הייתה אמורה להופיע ברדינג 3. מאז הודעת הביטול שלה ביום שישי האחרון, יומיים לפני ההופעה, אני מסתובב עם תחושה חמוצה בבטן והרבה תסכול ועצבים.

מוזיקה יכולה לעשות הרבה דברים לגוף. היא יכולה לגרום לנו לרקוד, היא יכולה להעיף לנו ת'מוח. היא יכולה לגרום לנו להקיא ויכולה לחדור לנו לנימים. לעתים נדירות, היא יכולה לבעוט לנו ישר בבטן. לפני קצת יותר משנה, כשחברה שלי הכירה לי את השיר הבא ואת קריפלד בלאק פניקס (Crippled Black Phoenix, ומעתה קב"פ) היא הוסיפה […]

אז הנה, שנת 2011 מגיעה לסיומה ואיתו כל מאות אלפי סיכומי השנה: שיר השנה, אלבום השנה, להקת השנה, רקדן השנה ואכזבת השנה. יש משהו כיף בסיכומי שנה, קודם כול כי אני אוהב רשימות ושנית כי זה מעניין לראות איך אנשים שונים מתייחסים באופן שונה למוזיקה. יש שיגידו שאלבום מסוים היה מאכזב ואחרים יכתירו אותו כאלבום […]

יוני 2039, אצטדיון תל אביב (לשעבר אצטדיון רמת גן) זה התחיל בידיעה באחד מאתרי החדשות: "תום יורק חוזר לישראל". חוזר לישראל. מגוחך לחשוב על זה, בהתחשב בעובדה שבפעם האחרונה הוא היה כאן ב-2001. קצת פחות מארבעים שנה בין ביקורים. אבל היה לי ברור שאין ברירה, בכל זאת תום יורק. מאז שרדיוהד התפרקו לא הפסקתי לאכול את […]

אז לא כתבתי חודשיים ותראו מה קרה: REM התפרקה, גלגלצ הורידו את "הקצה" ורד הוט צ'ילי פפרז הוציאו אלבום. בין לבין אלבומי המופת Nevermind של נירוונה, Ten של פרל ג'ם ו- Use Your Illusion של גאנז אנד רוזס חגגו 20 שנה. הרבה מאוד דברים לדבר עליהם, אבל בעולם של היום הם רלוונטיים בערך כמו הפסל […]

נתחיל מהסוף: יש משהו אירוני להחריד בזה שהופעה של אינטרפול גורמת לך להתרוננות נפש. מפלים של מילים כבר נכתבו על המוזיקה הקודרת, על החפירות בנפש, על העצבות, הכעס והקנאה שבוקעים מהשירים של אינטרפול, והכול נכון. ובכל זאת, קמתי אתמול בבוקר עם רגליים כואבות ועם שיר קטן בלב. יצאתי מההופעה של אינטרפול מאושר.