בשנת 1990, בסיאטל, וושינגטון שבארצות הברית של אמריקה הקימו יוצאי הלהקות גרין ריבר (Green River) ומאד'ר לאב בון (Mother Love Bone) סטון גוסארד (גיטרה) וג'ף אמנט (בס) להקה חדשה. הם צירפו אליהם גיטריסט נוסף בשם מייק מקרידי, שהעביר קלטת דמו של השלושה לחברו ג'ק איירונס (המתופף של רד הוט צ'ילי פפרז). הקלטת הגיעה לזמר מסן דייגו בשם אדי ודר, ששמע את הקטעים והוסיף להם מילים.
הארבעה צירפו אליהם את דייב קרוסן על התופים וקראו ללהקה שלהם "מוקי בליילוק", על שם כדורסלן האול-סטאר, אלא שבגלל בעיות עם הזכויות על השם, הם שינו אותו.
ב-1991 הם הוציאו את אלבומם הראשון: Ten (על שם מספר הגופייה של מוקי בליילוק), שהיה חלק אינטגרלי מהתפוצצות הגראנג' ברחבי העולם, ועם השנים הופך לאלבום קלאסי.
עשרים שנה מאז, הם הוציאו עוד שמונה אלבומי אולפן, שבעה אלבומי הופעות חיות, שני אלבומי אוסף וחמישה אלבומי וידאו. בדרך הם החליפו כמה מתופפים עד שצירפו לבסוף את מאט קמרון, המתופף של להקת גראנג' אגדית נוספת – סאונדגארדן (Soundgarden).
עשרים שנה שהם ממלאים הופעות, פסטיבלים, קונצרטים. מוכרים אלבומים, סינגלים וקטעי וידאו. בלי להתמסחר או למכור את עצמם, הם מייצבים את עצמם בתור אחת הלהקות האלה שהופכות בסוף לאגדה.
העמוד הזה והפוסטים שייכתבו בו מוקדשים לאגדת הרוק שזכינו לראות בימינו: Pearl Jam.